ניהול זמן הוא אבן דרך בסיסית בעולם הקריירה. כדי להגיע להצלחה, אנחנו חייבים ללמוד איך לנצל היטב את המשאב המוגבל ששמו זמן. מדובר לא רק בניהול הפרקטי של מה להכניס ליומן באיזו שעה, אלא גם בסדרי העדיפויות שלנו, תהליכי קבלת החלטות, עולם הערכים, השאיפות והרצונות.
כולנו מכירים את הסיפור על החכם הסיני שהדגים לקבוצת מנהלים ומנהלות איך כדי להכניס את כל שאיפותיהם ללוח הזמנים הצפוף, עליהם להבחין תחילה בין האבנים הגדולות, המייצגות את ערכי הליבה והשאיפות המרכזיות, לאבנים הקטנות יותר שמדמות את השאיפות הצדדיות בחייהם.
כדי להבין כיצד לעשות זאת נכון, הזמנו את שרון אשד, מנטורית לסטודנטים ומומחית לניהול זמן, לשיחה בנושא. שרון, שהגיעה לתחום עוד כשהייתה סטודנטית וצברה ניסיון של למעלה מעשור מלא עשייה, הציגה לנו את תובנותיה בתחום ואת הטיפים על כיצד לנהל נכון את הזמן שלנו. כך שאם נעשה זאת נכון, לצופה מהצד ניראה כ-wonder woman (או wonder man אין הגבלה).
תחילה, וברמה הפקרטית ביותר שיש, מבחינת שרון אין שבוע ובוקר שנפתח ללא לו"ז. אם אנחנו רוצים להספיק הכול, אנחנו חייבות לדעת מה נמצא על השולחן! מהי רשימת המשימות שלנו? מה אנחנו מתכננים לעצמנו – היום, השבוע, החודש וכך הלאה. הקדישו את מספר הדקות בכל בוקר ואת רבע השעה בתחילת השבוע לצורך תכנון לוח הזמנים. בנוסף, חשוב לזכור שאין טכניקה אחת נכונה ומדובר בניסוי וטעיה. חיפוש גוגל פשוט יעלה בפניכן עשרות דרכים לניהול הזמן. נסו להבין מה נוח בעבורכם? מה משרת הכי טוב את היכולות והצרכים שלך?
בהמשך, מסבירה שרון שניהול סדרי עדיפויות הוא קריטי לניהול הזמן. כשניגשים לסדר לו"ז חשוב להבין מהם ה"עוגנים" שלנו? מהן המשימות שהן בגדר must happen, ועליהם וודאו שאינכם מוותרים. הבינו שהחיים הם דינאמיים וגמישים, לא הכול יתרחש כפי שתכננו, בלת"מים כנראה יצוצו, ואי אפשר לצפות שהיומן יקום לחיים בשלמותו. ההבנה של מה חשוב לנו כערך בסיסי מאפשר לנו להבין היכן אנו נסכים לוותר והיכן נשקיע מאמץ נוסף! כדי לוודאת שמיקמנו את אותם עוגנים בסדר הנכון, נוכל להשתמש במעין מצפן לניווט אישי. לאחר שהבנו מהן המטרות העיקריות שלנו, מבחן התוצאה יעיד לנו האם אנו במקום הנכון. הצלחה בהגעה למטרה אינה צריכה להתקיים על חשבון הבריאות האישית, הנפשית, הסיפוק שאנו חווים ותחושת שביעות הרצון. כשאחד מהדברים הללו נפגע עלינו לחשב מסלול מחדש ולבדוק מה בהצבת הערכים שלנו גרם למצב זה.
כמו שציינו קודם, החיים חזקים יותר מהכל ולעיתים ניקלע לסיטואציה של אי עמידה בלו"ז. שרון מסבירה שישנן שתי אפשרויות פעולה. הראשונה היא להתבאס. להסביר לעצמנו שניהול זמן שאינו בשבילנו, שכשלנו, שלא עמדנו ביעד. ומאחר שהאפשרות הזו כנראה מובילה למעגל איבה עצמית, מוטב שנוריד אותה מהשולחן. האפשרות השנייה מעודדת אותנו לבצע בקרה על מה שקרה. למה לא הגענו ליעד? מה גרם לנו לסטות ממנו? כיצד נוכל לתכנן את עצמנו טוב יותר לפעם הבאה? האפשרות הזו תאפשר לנו ללמוד מהניסיון ולהפיק ממנו ידע שנוכל לנצל בדרך להצלחה. בהמשך לכך, אם נתייחס לחלונות זמן, זמנים בהן פתאום התבטל שיעור, הבריזו לך מהפגישה, מצאת את עצמך בחוסר מעש. ההמלצה היא ללמוד להנות מהזמן הזה! קחי זמן לשבת עם עצמך בפארק, עם כוס קפה ביד ושמש מסביב. אפשר לעצמך לראות עוד פרק בסדרה שאתה כל כך אוהב. אם תשבו בחוסר מעש ותרגישו אשמה בעקבות זאת, נסו להקדים את הלו"ז ולסיים את היום מוקדם יותר. תחושת האשמה תמנע ממך להנות מהזמן הפנוי ותייצר תסכול מהבטלה שנפלה בחלקך.
בסופו של דבר תהליכי ניהול זמן מכנסים לתוכם תהליכי קבלת החלטות רחבים יותר. שרון מסבירה כי כדי לקבל את ההחלטות הנכונות ביותר עבורי, חשוב לבסס את התהליך על המוטיבציה הפנימית. מה התשוקה שלי? מה בוער בי? מה אני אוהבת לעשות וכיצד הייתי רוצה לעשות את זה? מוטיבציה חיצונית (כסף, יוקרה וכו') אינם מעניקים את התגמול הפנימי לו אנו זקוקים ובסופו של דבר היא נשחקת ואובדת לנו. אחד המעכבים הגדולים של קבלת ההחלטות הוא הפחד להחמיץ. לעיתים קרובות החשש שנפספס דבר מה עלול למנוע מאיתנו לקבל החלטה. חשוב להבין כי כל החלטה כרוכה בסיכון, כל בחירה היא גם ויתור על אפשרות אחרת. אבל הבחירה שלא להחליט משמעותה שאינה נתקדם כלל.
לסיום, המסר של שרון לסטודנטים והסטודנטיות, וגם לבוגרים הטריים היא שהתוצאות שלנו אינן מגדירות אותנו. אם החלטנו שמה שאנחנו עושים, מה שאנחנו לומדים, זה מה שאנחנו רוצים לעשות, לא לחשוש ללכת עם התשוקה שלנו קדימה. לדעתה של שרון, הצלחה אינה שאלה של אם, כל עוד בוערת בך התשוקה לתחום, הצלחה היא שאלה של זמן. חשוב ללמוד כל הזמן, מההצלחות ומהכישלונות ולהבין מה היינו רוצים לשמר, והיכן עלינו להשתפר.
הרבה הצלחה!
נתראה בפעם הבאה????







