"המהפכה הבאה בפתח ואנחנו רואים ערעור של המצב הקיים,
יש חדירה של טכנולוגיות מתקדמות שמשפיעות מאוד על עולם העבודה"
עולם העבודה משתנה במהירות, תהליכי אוטומציה תופסים תאוצה וכולם רוצים להיות 'חדשניים'. בדיוק בגלל זה, נפגשנו לשיחה מפוכחת עם ד"ר שרון אריאלי-לנגר, מרצה בכירה בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה, כדי להבין כיצד עולם העבודה הולך להראות ואיזה יכולות נצטרך לרכוש כדי לשרוד, מה יהיה לנו חשוב בעתיד במציאת עבודה, וגם – איך סטודנטים יכולים כבר עכשיו להתכונן לעולם התעסוקה העתידי?
שרון, אשמח שתספרי קצת במה המחקר שלך עוסק?
אני חוקרת את עולם העבודה, ועוקבת אחר הדיווחים של הבנק המרכזי. המהפכה הבאה בפתח ואנחנו רואים ערעור של המצב הקיים, יש חדירה של טכנולוגיות מתקדמות שמשפיעות מאוד על עולם העבודה ולפי התחזיות, חלוקת העבודה בין המכונה לאדם ב2025 הולכת להיות חצי חצי. הבנק המרכזי מגדיר את ההתמודדות עם המהפכה כמשימה כוללת של ממשלות, ארגונים ועובדים. ישנו סט יכולות חדש שמאפיין עולם העבודה העתידי, ועובדים וארגונים צריכים להיות ערים לזה ולהיערך לכך. אלו יכולות כמו יצירתיות, חשיבה ביקורתית ואנליטית, היכולת להיות אדפטיבי ולעבוד בצוות. כחברת סגל שיושבת בתוך בית הספר למנהל עסקים, אני מרגישה שיש מקום להתייחס לכך בתוכנית הלימודים. אני משתדלת לעסוק בסוגיות הללו בקורסים שאני מלמדת – ניהול אסטרטגי, חדשנות בארגונים והתמחות בארגונים. אני מתייחסת גם למה שקורה עכשיו וגם למה שצפוי להתרחש בעתיד, למשל בעוד 10 שנים כשהסטודנטים יהיו בשלבים מתקדמים של הקריירה שלהם.
"בעוד פחות מחמש שנים, חלוקת העבודה בין המכונה לאדם תהפוך לחצי-חצי."
איך אפשר ללמוד כישורים כאלו? בסוף זו לא נטייה גנטית כלשהי?
זו שאלת המיליון דולר – האם נולדים עם זה, או מפתחים את זה? התשובה היא חד משמעית גם וגם. אנחנו נולדים עם פוטנציאל, כמו המון דברים אחרים. גם אם אתה שיטתי ושמרן, ומטבעך לא תשחק באסוציאציות חופשיות, או תמציא מוצר חדש, אתה בהחלט יכול להיות יותר יצירתי ביחס לעצמך. יש מתודות שלומדים אותן בשטח ויש המון כלים שיסייעו לך להשתפר. לא כולם יצטרכו לעשות שינוי גדול, אבל דווקא אוכלוסיות פחות פריווילגיות צפויות לעבור שינוי משמעותי כי הן כוללות אחוז גבוה של עובדים בעבודות רוטינות, כמו בקווי ייצור, מתפרות, עובדי שירות ועוד. העבודות הללו עוברות וימשיכו לעבור תהליכי אוטומציה משמעותיים. לכן השינוי הטכנולוגי הזה יכול לשסע, ולהגביר אי שוויון. הדו"ח האחרון של הבנק המרכזי מדגיש את הצורך לחזק את האוכלוסיות הללו ולהקנות להם כלים ללמידת הכישורים החדשים לעולם העבודה העתידי.
"יש לנו עכשיו הזדמנות לצפות בכל מני מופעים כאלה שכבר התרחשו, ולהסתכל על העבודות ולנסות להבין איך הן תראינה."
כיצד עובד יעשה את השינוי בעצמו?
זה לא פשוט לעשות את השינוי הזה. אנשים מגדירם שינוי ושינוי ארגוני כמו משהו שלפעמים מקביל לאבל. זה מאוד קשה, ולכן אנחנו צריכים להערך לזה. את המשימות הרוטיניות המכונה תיקח, והאדם צריך לבנות את עצמו, להבין איפה הוא נמצא, וגם למצוא את המוטיבציה. או לפחות לפתח את המיומנויות הנדרשות בתפקיד שיוגדר מחדש עוד מעט, כדי שלא ישאר מחוץ למעגל העבודה. אני חושבת שהאחריות לא רק בידיים של העובד, יש פה אחריות תאגידית, חברתית וציבורית.
לא כולם יעמדו בקצב.
נכון, ונצטרך להבין מי יצטרך יותר עזרה. בתעשיית ההייטק למשל כנראה לא יצטרכו עזרה. מי שיזדקק לעזרה זה כל מי שעובד בעבודות של כישורים פשוטים או בינוניים. זה בעצם אנשים שמעולם לא התנסו בחשיבה יצירתית. לדוגמא אדם שעובד בסופר – זה לא משהו שביקשו ממנו קודם לכן, וכשהוא יחפש עבודה ב2025 הוא יהיה חייב עוד משהו. אז צריך להתחיל עכשיו.
זו תחזית קצת קודרת.
להיפך, יש בה הרבה תקווה. קח לדוגמא טלרים בבנקים. בעבר הם עשו מה שכספומט עושה כיום, הם היו אחראיים על ביצוע הפקדה ומשיכה של כסף. היום הם עושים דברים אחרים, העבודה שלהם בעצם הוגדרה מחדש. יש לנו עכשיו הזדמנות לצפות בכל מני מופעים כאלה שכבר התרחשו, ולהסתכל על העבודות ולנסות להבין איך הן תראינה. גם כאינדבידואל, למשל כבר עכשיו אנשים מבינים שלהיות רואה חשבון זה לא רק לדייק מאוד ולבקר את הספרים, אלא צריך גם חזון ותושייה, צריך חשיבה שהיא יותר חדשנית.
"לא כולם יצטרכו לעשות שינוי גדול, אבל דווקא אוכלוסיות פחות פריווילגיות צפויות לעבור שינוי משמעותי כי הן כוללות אחוז גבוה של עובדים בעבודות רוטינות, כמו בקווי ייצור, מתפרות, עובדי שירות ועוד."
מה לדעתך יהיה לנו חשוב בעתיד במציאת עבודה? מה יניע אותנו, משמעות או תגמול?
אני מאמינה שיש כל מני דברים שיכולים להקנות משמעות. הערוץ המרכזי להשיג משמעות בעבודה הוא להצליח לממש את הערכים החשובים לנו. הערכים החשובים לנו הם תוצר של מי שאנחנו, האישיות שלנו, וגם המקום בו גדלנו והסוציאליזציה שעברנו. אנחנו מבחינים בין שני צירים חשובים של ערכים: קידום עצמי לעומת קידום האחר, ופתיחות לשינויים לעומת שימור. יש אנשים שמשמעותי עבורם לעבוד במקום שיקדם מטרה שחשובה להם – למשל, שמירה על הסביבה, חדשנות, יציבות חברתית. יש אנשים שיותר חשוב להם הקידום העצמי, הסטטוס והיוקרה. וזה משמעותי עבורם לממש את זה. רוב האנשים רוצים לממש את שתי המטרות – לעבוד בעבודה שמקנה להם משמעות ולהצליח.
איך באוניברסיטה מתכוננים לעולם התעסוקה העתידי?
אני מעודדת לבנות סביבות עבודה ולמידה מגוונות שמאפשרות לעובדים וללומדים להיות יותר אדפטיביים וגמישים ולהתאמן בסט נרחב של כישורים נדרשים. למשל, בקורסים שאני מלמדת חשוב לי לפתח כישורי עבודת צוות ולשלב אלמנטים דיגיטליים שמשפרים את ניהול עבודת הצוות ואת הביצועים. פלטפורמות דיגיטליות מאפשרות פונקציות מרובות אבל העבודה איתם תהיה מוצלחת רק אם הצוות ישכיל להבין איך לעבוד איתן בצורה אפקטיבית שמתאימה לאופי הצוות ונותנת מענה לצרכים הייחודיים שלו. ראינו במעבר ללמידה מרחוק שהטכנולוגיה לא הספיקה – היה צריך לפתח מתודות חדשות ללמידה אפקטיבית.
ואיך זה משפיע על הסטודנטים?
חשוב לי שהסטודנטים יתמודדו עם אתגרים הללו כבר במהלך הלימודים. אני חושבת שסטודנטים יותר מסתכלים קדימה עם עיניים פקוחות. עצם זה שיש לך תואר זה לא מספיק, לפעמים יוצאים לשוק העבודה עם שני תארים ומעט מאוד ניסיון תעסוקתי, אז כן מבינים את הלקונה הזו. צריך לחשוב מה מעניין אותי ואני לא מקבל ואיך אני משיג את זה? היום זה יותר קל להעשיר את הכישורים. ולצד זה אני מנסה להעביר את המסר שבשלב שבו סטודנטים נמצאים, גם להבין מה אני לא רוצה לעשות, זה שיעור ענק.







