קריירה וקורונה – מה כבר לא נאמר על שנת 2020? נראה כי דווקא בתקופה הזו מחפשים עובדים! נראה כי למרות הנתונים המדאיגים של לשכת האבטלה לגבי אחוזי האבטלה הגואים, מספר המשרות החדשות שנפתחו בשוק התעסוקה דווקא גדל. היום אני מבין, דווקא עכשיו, שאני מסוגל לעשות מעבר למה שחשבתי שאוכל אי פעם לעשות – לנהל צוות, להתפתח מקצועית, להוביל פרויקטים, לסייע לצוות להתפתח ועוד. אבל איך החיים שלנו נראו בשנה האחרונה ולאן פנינו בשנה הבאה?
השנה בעבורי הייתה מתנה – הייתה לי את ההזדמנות לחשוב יותר מתמיד מה בא לי לעשות ובאמת לבצע את זה! כמו בחלונות ראווה, גם אני הלכתי ו"הצצתי" מעבר לחלונות התעסוקה שנפתחו בפניי לאור הדרישות בשוק, השכר המוצע והדרישות המקצועיות המגוונות במשרות השונות. המשימה העיקרית הייתה להסיר מהדרך את מה "שמפחיד" אותי לדעת , מה שהפחיד אותי לגלות על עצמי והשנה, בזכות ה"דחיפה" של הקורונה שאילצה רבים ורבות מאיתנו לחשוב מחדש על עולם התעסוקה נאלצתי להרחיב אופקים.
מה שעודד אותי בכך היה לצפות בנסיקתם של עצמאיים שבחרו להמציא את עצמם מחדש – חברה של השותפה שלי לדירה, דסי, הבינה מהר מאוד שבכדי להמשיך ולעסוק בתחומה יש להעביר את כלל השיעורים באופן מקוון וכך פעלה. החשיבה המחודשת סייעה לה להתקדם ולהתפתח מעבר לנקודת המוצא בה התחילה שנת 2020 בואכה קורונה. נראה כי ישנה שאלה שהרבה אנשים מתמודדים איתה, הצורך "לחשב מסלול מחדש". ואני חושב שהמצב השנה הוא חריג ואין צורך לקחת את זה אישית אם פוטרתן. המון אנשים מקצועיים וטובים מוצאים עצמם, או יכולים למצוא את עצמם מפוטרים מכיוון שעסקים קורסים ואין ביכולתם להעסיק את העובדים גם אותו עובד הוא עובד מצוין. יש צורך להיות גמישים ופרגמטיים – הקורונה מייצרת המון בעיות, בתוך הבעיות האלה נמצאים הכסף הגדול והמשרות החדשות. לדוגמא: אמהות ואבות לא יודעים מה לעשות עם ילדיהם בזמן שהן צפונים בבתים – מה עם פעוטון? שמרטפות? הביקוש בשמיים! מי שימצא את הפתרון לבעיות החדשות שצצו להן ביתר שאת, יוכל ל"עלות על הגל".
כנראה שלוחות הדרושים כבר אינם בימי הזוהר שלהם כמו בעבר – נראה שהדרך לחפש עבודה בעת הזאת היא ליצור רשימת "עשרת החברות בהן אני רוצה לעבוד" ואז שאל עצמך: "מה הערך שאני מביא לחברות הללו?" מפה את היכולות שלך ובכך הגש באופן ממוקד, חד ובעל ערך למעסיקים ומצא את עצמך "זוהר" מעל פני שיטת הגיוס המיושנת.
עצה נוספת שאוכל לתת היא – "להפסיק לחשוב כשכיר". כעצמאי וכשכיר, נראה כי האחריות הבלעדית לפרנסה שלנו היא שלנו בלבד. בכך אנחנו מוצאים את עצמנו 120% מחויבים למשימה ושאלו את עצמכם: "מה אני אוכל לעשות ממש עכשיו?" – איך אוכל לתרום למערכת בעת הזאת? מה אני אוכל לעשות בכדי "לחלץ" את העסק בשעת משבר ובכך פתח לעצמך מערכת יכולות חדשה שלא ידעת כלל שביכולתך לעשות. בלשון אחרת, ראה משבר זה כהזדמנות! נכון, זו הייתי שנה לא פשוטה בעבור עצמאים, הקורונה אילצה עצמאיים רבים להפסיק את עבודתם טרום המשבר אך באחת אילצה אותם גם לנתב את עצמם לנקודות אור חדשות.
זו לא רק הקורונה שתרמה למערכה אלא גם הכנה של תשתית עצמאית מבחינתי – היכולת "ללכת, לחזור, לנשום ולהתמכר" לפני שאמרתי כן. היכולת הרגשית לאפשר לעצמי להסתכן, להגיש למשרות שעד כה נראו לי "רחוקות" ממני ומיכולתי. מחשבה יוצרת מציאות זו לא קלישאה אלא אמת – היכולת לדמיין את עצמי עוסק במשרה מסוימת הייתה הגישה שתרמה לכל התהליך להתפתח ולגבור מעבר לשנים אחרות. הבשלות, הבגרות והיכולת למתוח קו מקשר מבחינת תעסוקה, חשיבה יזמית, גיוס אנרגיות ויכולת להזיז מהלכים. החלומות שלנו, השאיפות המקצועיות שלנו הם דבר רגיש – היכולת שלנו לשפוט עצמנו לרעה גוברת לעתים מעל לרגיל.. דווקא עכשיו אבקש לפעול הפוך, אבקש להעריך את המאמץ האדיר שנדרש בכדי להשאיר את "הראש מעל המים" בתקופה הזאת ולחסוך מאיתנו מסלולים של "השקעה" ו"אכזבה".
שנת 2020 הייתה שנה מעצבת – היכולת לבדוק את עצמי ולבחון את עצמי היא מדהימה. ההתנסות, התהייה והטעיה היו חלק ממנת יומי ועתה נראה שמצאתי את השביל שנסלל בעבורי, שסללתי בעבורי שכיוונתי את רוחי.
אאחל ששנת 2021 תהיה רגועה – דווקא השנה אאחל לעצמי שתהיה זו שנה של יציבות, צמיחה הדרגתית ולא תנופה חדה (כשם שגם הנחיתה צפויה להיות כואבת). אאחל שהקורונה תחלוף ונוכל לחזור להתעסק לא רק בעבודה ולא רק ברדיפה אלא ביכולת שלנו להעריך את ה-"כאן ועכשיו". לדעת לנשום את ההווה ולוודא שאנחנו מצליחים ומצליחות להביא ערך מקצועי וערכי ולמצות את היכולות שלנו גם כשהאבטלה לא "נושפת" בעורפינו. אאחל שיתפנה לנו זמן להכיר את הסובבים אותנו, לחזור מוקדם לביתנו ופשוט להיות.







