לא לפחד מהעומס

אם שואלים אותי איך אני אוהב את החיים שלי, התשובה שלי במילה אחת היא: עמוסים. אני אוהב להספיק, להעמיס, לאתגר את עצמי וללחוץ חזק על דוושת הגז. בבסיס ההתנהלות שלי עומדת בחירה עקרונית וחשובה, בחירה שנובעת מתוך תפיסת עולם: אני בוחר לקחת על עצמי את האתגרים גם כאשר הם לא הכרחיים, לא להירתע מהעומס ולעשות ככל יכולתי כדי לעמוד בהם.
שמי יוני, אני בן 34, אבא וסטודנט לתואר ראשון ושני באוניברסיטה. העומס שלי בחיים נובע מבחירה אישית, אך במידת מה הוא גם תוצאה בלתי נמנעת של סיפור החיים האישי שלי: אני חרדי, למדתי בתלמוד תורה, בישיבה ובכולל אברכים. במוסדות הללו למדתי תורה, אבל עם חלוף השנים הרגשתי יותר ויותר שחסרה לי תחושת סיפוק והצלחה בתחום העיסוק המוחלט הזה. הייתי בן שלושים ואבא במשרה מלאה כאשר קיבלתי את ההחלטה להתפתח לתחומים נוספים ולהמשיך ללימודי תואר ראשון.
ההחלטה ללמוד הייתה חשובה, אך לא פחות חשובה הייתה ההחלטה מה ללמוד: רקע והיכרות מוקדמים לא היו לי ובשלב ראשון הקדשתי שנה שלמה ללימודי מכינה במכינה החרדית של האוניברסיטה. מעולם קודם לכן לא למדתי מתמטיקה בסיסית ביותר או אותיות בשפה האנגלית ושנת המכינה נועדה לצמצם מעט את הפער. רציתי לימודים רב-תחומיים ומאתגרים, ולא כאלו שמובילים בהכרח ליישום מוגדר בשוק התעסוקה, והשיקולים האלו הביאו אותי לבחור בתואר ראשון דו חוגי בחוג למדעי הקוגניציה והמוח, יחד עם רב תחומי במדעי הרוח.
זה אמנם לא היה קל בשום שלב, אבל אני לא מצפה שהחיים יהיו בהכרח קלים. במהלך ההתמודדות עם הקשיים הללו, למדתי – ואני עדיין לומד – לבקש עזרה. בלימוד תורה אני יודע להסתדר לבד ואפילו יכול להיות הכתובת עבור אנשים אחרים שצריכים עזרה. אבל בתחומים חדשים, איתם אני מתקשה להתמודד, למדתי לבקש עזרה ולקבל אותה בשתי ידיים.

הצטרפו לניוזלטר שלנו

קבלו ישירות למייל משרות חדשות,
עדכונים על אירועים וסדנאות,
טיפים מעולם הקריירה ועוד.

בקשה לתיאום פגישת ייעוץ קריירה

  • פגישות בזום או פרונטלית
  • אורך פגישת הייעוץ כשעה
  • הפגישות בעלות סמלית לסטודנטים/יות ובוגרים/ות
פרטים אישיים
דילוג לתוכן