אמל"ק – כל הסיבות למה שווה לשלב קריירה עם התואר.
לפני הכל, אציג את עצמי. שמי הוא ליהי נחום, בת 26, סטודנטית שנה ג' בלימודי פסיכולוגיה ומנהל עסקים. במקביל, התחלתי השנה ללמוד במסגרת תוכנית המצטיינים "אלפא" את התואר השני שלי במנהל עסקים, בהתמחות אסטרטגית ובהתמחות ארגונית. אני מתחילה עכשיו את שנתי השלישית בתור רכזת משאבי אנוש באגודת הסטודנטים. עד לא מזמן ניהלתי את הקהילה הירושלמית של הסטארט-אפ JOLT, והשנה התחלתי לנהל את תחום היזמות בעמותת סיפטק.
עד כאן תארים יבשים ושורות בקורות החיים… ועכשיו, לתכל'ס. אחרי שלוש שנים של קבע ושנה של טיולים מסביב לעולם, התחלתי את הלימודים שלי בגיל 24. מהר מאוד הבנתי, שאם אתמקד רק בלימודים "אאבד את זה". תמיד הייתי כזו, פרחתי במסגרות ובלו"זים צפופים, ותפקדתי הכי טוב תחת לחץ ועומס משימות. בקיץ, עוד לפני שהתחילו הלימודים, הגשתי את קורות החיים שלי לתפקיד של רכזת משאבי אנוש באגודה, ולמרות שהייתי צעירה ופעורה, התקבלתי למשרה. הרגשתי שהדרך הנכונה ביותר בשבילי היא להתחיל את השנה כבר עם עבודה. להשתמש בעבודה כ- base line, מתוך הנחה שיהיה מורכב יותר להתחיל בעבודה חדשה באמצע השנה, אחרי שהתרגלתי להיות "רק סטודנטית". האם זה מתאים לכולם? התשובה היא כנראה לא. זה מאוד תלוי בתואר שבחרתם לעצמכם, במידת התפקוד שלכם תחת לחץ, וברצון שלכם לשלב את הלימודים עם דברים נוספים. לי באותה התקופה, זה היה הדבר הנכון ביותר. במהלך השנה, הרגשתי שאני יכולה להעמיס על עצמי עוד קצת, ומצאתי את עצמי במקביל לעבודה הקבועה, בעבודה זמנית נוספת כפרוייקטורית במרכז הארצי לבחינות והערכה, כן, אלו של הפסיכומטרי, ובשתי מלגות: האחת עם נוער בסיכון והשנייה שעסקה בשילוב חרדים באקדמיה.
אני יכולה לומר בוודאות שהעבודות שלי הובילו אחת לשנייה: בזכות הניסיון הצבאי שלי, התקבלתי למשרה באגודה. בזכות הניסיון באגודה, התקבלתי למשרה ב- JOLT וכך הלאה בכל שלב בדרך. נכון, לא אשקר ואומר בשום שלב שזה פשוט. אין ספק שהעמסתי על עצמי מאוד בתקופות מסוימות, ושלעיתים הרגשתי פגיעה בתחומים אחרים בחיים שלי: מפגשים חברתיים שלפעמים נאלצתי לפספס כשהם נקבעו בערבים של עבודה או בהתראה קצרה מדי, חוסר יכולת להשקיע הרבה זמן בזוגיות, שלא נדבר על התמדה בהליכה לחדר הכושר… ועדיין? לא הרגשתי שהפגיעה היא בלתי הפיכה. המשמעות היא שחברים שלי למדו לקבוע איתי כמה ימים מראש, ששריינתי לעצמי זמנים לפאן ולשבירת השגרה השוחקת ושעיגנתי בלו"ז שלי את האימונים שהיה לי חשוב להספיק להגיע אליהם.
יש עולם שלם של כלים לניהול זמן, כשכל אחד יכול למצוא את הכלים המתאימים לו. אבל מה שמשותף לכל הכלים (שלדעתי לפחות) באמת עובדים, היא העובדה שכולם מציבים דד-ליינים ומכניסים את המשימות ללו"ז. ברגע שנועצים משהו בלו"ז, קשה מאוד להתעלם ממנו (בניגוד לרשימת משימות בלתי נגמרת שקל מאוד לדחות ליום הבא). ברגע שמתרגלים לניהול זמן נכון, אפשר ליהנות מכל העולמות: לעבוד, ללמוד, להתאמן, לצאת עם חברים ולפגוש את המשפחה. אז כן, הספונטניות קצת מתה, אבל זו הדרך שלי להצליח לשלב (כמעט) הכל.
והטיפ הכי טוב? תעבדו במקומות שבהם אתם לא מרגישים שזו רק עבודה. תעבדו בעבודות שכיף לכם ללכת אליהן, שמכילים מפגשים חברתיים גם בעבודה. אצלי, האגודה הייתה הבית הזה. אף פעם לא הרגשתי שאני בעבודה שוחקת, בגלל האנשים המדהימים שהקיפו ועדיין מקיפים אותי.
אז למה אני מספרת לכם את כל זה? קודם כל כדי לומר לכם שזה אפשרי. אח"כ כדי לנסות לשנות את הגישה שלכם לגבי התקופה הזו כסטודנטים. במקום לשרוד את התקופה, להתייחס אליה כפרק זמן שבו המטרה היחידה שלנו היא לנסות ולקושש מעט כסף בעבודות סטודנטיאליות זמניות ולהשקיע את מרבית הזמן בלימודים, הסתכלו עליה כעל הזדמנות לשפר את קורות החיים שלכם, לצבור ניסיון בתחומים שמעניינים אתכם ולבנות את עצמכם. צאו מנקודת הנחה שגם אם אתם בוגרי האוניברסיטה העברית עם "תואר נחשב" בממוצע גבוה, אבל ללא שום ניסיון בקורות החיים, יכול מאוד להיות שיעדיפו את האדם הבא בתור, עם ממוצע קצת יותר נמוך משלכם, אבל עם ניסיון תעסוקתי רלוונטי. בתור מגייסת, אני יכולה לומר שפעמים רבות, למרות הרצון לתת לאנשים את הצ'אנס הראשון שלהם בשוק התעסוקה, אם יגיע מישהו עם ניסיון תעסוקתי רלוונטי, יש לו אוטומטית סיכוי גבוה יותר לקבל את המשרה. That being said, יש לא מעט מקומות עבודה שישמחו לספק לכם את הניסיון התעסוקתי הראשוני שלכם. נסו לרתום את ניסיון החיים וה- skills שצברתם, ציינו בקורות החיים שלכם "כישורים ניתנים להעברה" בין משרה למשרה. אל תפחדו להגיש את קורות החיים שלכם גם אם אתם לא עומדים בדיוק בקריטריונים. מנגד, צפו לדחיות ודעו להמשיך הלאה.
כמובן שהלימודים חשובים, צריך להשקיע וללמוד כמו שצריך. אבל אם יש משהו שהבנתי זה שהלימודים אף פעם לא מסתיימים. אפשר להיכנס ללופ מטורף שבו לומדים בלי הפסקה ולא עושים שום דבר מלבד זה, או לחילופין להקציב את זמן הלמידה כך שיהיה אפשר לשלב דברים נוספים במקביל (גם אם זה אומר לא לקרוא כל מאמר רשות שהמרצה מעלה למודל).
אי אפשר לסיים בלי להתייחס למצב הנוכחי. שוק התעסוקה חווה טלטלה רצינית עם כניסתה של הקורונה לחיינו. סביר שרבים מכם איבדו את מקום עבודתם, או שאתם מחפשים עבודה כבר זמן רב ללא הצלחה. הכי חשוב, אל תרימו ידיים. נכון, השוק מוצף כרגע במובטלים, אבל מדובר במצב זמני שיתאזן בסופו של דבר. נצלו את התקופה הקרובה כדי להעשיר את עצמכם בקורסים שיש ברשת (רבים מהם לגמרי בחינם או בתשלום סימלי), האזינו להרצאות בתחומי העניין שלכם ושפרו את ה- soft skills שלכם. חזקו את הכישורים שלכם, וצברו שורות מעולות לקורות החיים שיוכלו לעשות בראיון העבודה הבא שלכם את כל ההבדל.
ולסיום, מאחלת לכולנו המון הצלחה. שנצליח למצוא את הדרך הנכונה עבורנו, ונצעד בה בגאווה.
נתראה,
ליהי







